Our website is made possible by displaying online advertisements to our visitors. Please consider supporting us by whitelisting our website.

Tali Cohen Shabtai

 

Tali Cohen Shabtai, is a poet she was born in Jerusalem

In 1980.

Tali began writing poetry at young age of six, she was an excellent literature student.

She began Publishing her impressions in the school’s newspaper.

She firstly published her poetry in a respectful literature magazine in Israel the “Moznayim”at age 15

 

Tali has written three poetry books:

“Purple diluted in a black’s thick “ bilingual 2007

“Protest” bilingual 2012

“Nine years away from you”2018,

Two of her books are bilingual , and the third book  “Nine years from you” is scheduled to be published in foreign edition abroad.

 

Tali’spoems expresses spiritual and physical exile.

Cohen is studying her exile and freedom paradox,

Her cosmopolitan vision is very obvious in her writing

Cohen Shabtai lived years in Oslo Norway, the USA

 

She is very prominent as a poet with special lyric »she doesn’t give herself easily, but subject to her own rules ».

Tali studied at the « David Yellin College of Education » for a bachelor’s degree.

She is a member of the Hebrew Writers Association

and the Israeli Writers Association in the state of Israel.

 

In 2014, Cohen Shabtai also participated in a Norwegian documentary about poets’ lives called « The Last Bohemian »- « Den SisteBohemien »,and screened in the cinema in Scandinavia.

 

By 2020, her fourth book of poetry will be published which will also be published in Norwegian.

Taransleted from English by:

PIERRE ECH ARDOUR

_______________________

 

Telleunethérapeute

 

– Poème de Tali Cohen Shabtai

Feindre des rôles en mon esprit – à l’abri de textesjamais

Écrits, à l’égard de celle, exténuéeque je suis.

 

Elle s’ingénie à exalter mon chagrin

Par des écrits en repos prématuré

Sur les rayonnages de librairies

Oùsont les premiers les bourgeois à empocher

Le conte de féeparudans l’édition du vendredi d’un

Magasine de gauche

 

Elle ose m’embellir de la

Moindreanalogie de poètesdisparus

Qui écrivirent les meilleurescomédies

De leur vie

Viergesimpriméset faux orgasme

Se dénouant

Commeleurspropresbourreaux

 

Maiselle, elledoitêtreprévenue ! (C’estune position statique)

 

« Une femme qui s’égare,

Perdue

En traduction,

Ne sera jamaiséprouvée à deux reprises,

Pas en ce scenario »

 

Extrait du recueil de poésie « Protestation », maison d’éditionIton 77, 2012

 

Traduit en français par Pierre Ech-Ardour

_______________________

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

My poem in English:

 

Such a therapist – Tali Cohen Shabtai

 

I play games in my mind – behind papers never

Written about the tired person I am –

 

She’s trying to praise my grief

On papers gone to early retirement

On shelves of book stores

Where the bourgeois are the first clients to borrow

The fairy tale that’s posted in Friday’s edition of a

Leftist Magazine

 

She’s trying to decorate me with

A lower analogy of R.I.P. poets

Who produced the best comedies

Of their life

By blank papers and faked orgasm

And ending

As their own hangmen

 

But She, She must be warned! (It’s a static position)

 

« A woman who gets lost,

Lost

In translation »

Will never be tested twice

Not in this scenario

Transletedfrom Hebrew  byEitanMedini

 

I am new

 

They don’t know

Where I came from

I must connect the- leg

With the waist

And the pelvis to the spine

 

That’s the way when items

Are separated from bodies

And an artificial

Lens is implanted

In the – eye.

 

Who said it’s possible to move

Organs

Away from their

Place?

Who said?

אֲנִי הַחֲדָשָׁה

 

הֵם לֹא יוֹדְעִים

מֵאֵיפֹהבָּאתִי.

עָלַילְחַבֵּראֶת

הָ-רֶגֶל

לַמֹּתֶן

וְאֶת הָ-אַגָּן לְעַמּוּד הַשִּׁדְרָה

 

כָּכָה זֶה כְּשֶׁמַּפְרִידִים

עֲצָמִים מִגּוּפִים

וּמַשְׁתִּילִים עֲדָשָׁה

מְלָאכוּתִית

בָּ-עַיִן.

מִי אָמַר שֶׁאֶפְשָׁר לְ הָ זִ י ז

אֵי בָ רִים

מִמ קוֹ מָם?

 

 

מִי אָמַר?

 

 

Translated by from Hebrew by Abd El-Dayem:

 

 

أزمة

كان هذا تعارفًا

مُـ فْـ عـ مًـا

لم أدرك

أن المعرفة تنسل

والأكامول[1] غير مفيد

في حالة الألم السيكوسوماتي

في الحوض.

 

فالفكر مخذول

كبلاستر على جُرح تجلط

في الصباح

ويفرز قيحًا حتى الغد،

 

وفي الليل شحنة عاطفية

قاسية صلدة

غير قابلة للتأجيل.

 

لم أعرف

أن »ممالأة نفسي » وفقا

لنظرية الإسناد

حقًا تؤكد « ممالأة عكسية »

 

بين الفِعل وسببه وبين الداخل والخارج

في وقت الاكتئاب.

 

حقًا أنا من هناك

حيث يستضيف الإنسان نفسه أولًا

ويخصص إيداعًا

لغياب النواقل العصبية

في جهازه العصبي

-إلى-

لقاء بتاريخ شهرين على كَراسٍ

زرقاء في بهو الوِحدة.

 

ها أنا حيث

داليا رابيكوفيتش[2] أصبحت « سفينة

بلا شراع في بحر بلا رياح » [3]

 

لكني ما زلت

أبجل ابتسامات الناس

بالشكل غير المعلن

على الإطلاق

أنا في أزمة.

 

 

 

 

מַשְׁבֵּר

 

זֹאת הָיְתָה הֶכֵּרוּת

אִינְטֶנְסִי בִית

לֹא יָדַעְתִּי

שֶׁהַדַּעַת חֲמַקְמַקָּה

וְאָקָמוֹל אֵינֶנּוּ קָבִיל

לְמֵחוּשׁ פְּסִיכוֹסוֹמָאטִי

בָּאַגָּן.

 

שֶׁהַמַּחְשָׁבָה נִדְבֶּקֶת

כִּפְּלַסְטֵר עַל פֶּצַע שֶׁנִּקְרָשׁ

בַּבֹּקֶר

וּמַפְרִישׁ מֻגְלָה עַד לְמָחָר,

 

וּבַלַּיְלָה מִטְעָן רִגְשִׁי

נֻקְשֶׁה קָשִׁיחַ

וּבִלְתִּי נִתַּן לִדְחִיָּה.

 

לֹא יָדַעְתִּי

שֶׁ »הַטָּיָה לְטוֹבַת עַצְמִי »[1] עַל פִּי

תֵּאוֹרִיַּתהַיִּחוּס

אָכֵן מְאַמֶּתֶת ‘הַטָּיָה הֲפוּכָה’

בֵּין פְּעֻלָּה לַגּוֹרֵם וּבֵין פְּנִים לְבַחוּץ

בְּעִתָּהּ שֶׁל דֶּפְּרֶסְיָה

 

הֲרֵי אֲנִי מִשָּׁם

אֵיפֹה אָדָם מְאָרֵחַ אֶת עַצְמוֹ רִאשׁוֹן

וּמְמַקֵּם לְפִקָּדוֹן

אֶת הֶעְדֵּר הַנּוֹירוֹטְרַנְסְמִיטוֹרִים[2]

בְּמַעֲרֶכֶת הָעֲצַבִּים שֶׁלּוֹ

-אֶל-

מִפְגָּשׁ בֶּן חָדְשַׁיִם עַל כִּסְּאוֹת

כְּחֻלִּים בְּלוֹבִּי הַיְּחִידָה.

 

הֲלֹא אֲנִיאֵיפֹה

דַּלְיָה רָבִּיקוֹבִיץ[3]הָיְתָה לָ »אֳנִיָּה

בְּלִי מִפְרָשׂ בְּיָם אֵין רוּחַ »[4]

 

אַךְ אֲנִי עֲדַיִן

מַעֲרִיצָה חִיּוּכִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם

בָּאֹפֶן הֲכִי לֹא מֻצְהָר

שֶׁיֵּשׁ

אֲנִי בְּמַשְׁבֵּר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[1]הַגְדָּרָה מִתּוֹךְ »תֵּאוֹרִיַּתהַיִּחוּס:טָעֻיּוֹת וְהַטָּיוֹת בַּיִּחוּס »(תֵּאוֹרִיַּתהַיִּחוּס הִיא תֵּאוֹרְיָה מִתְּחוּם הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה הַחֶבְרָתִית).

[2]מוֹלִיךְ עִצְבִּי. חֹמֶר בַּמֹּחַ שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא חָסֵר מִתְפַּתְּחוֹת הַפְרָעוֹת כְּמוֹ « חֲרָדָה, דִּכָּאוֹן » וְעוֹד.

[3]ז »ל. מְשׁוֹרֶרֶתיִשְׂרְאֵלִית 1936-2005, יְדוּעַה בְּשֶׁל הַדִּכְּאוֹנוֹת שֶׁמֵּהֶם סָבְלָה וְכָתְבָה עֲלֵיהֶם לֹא מְעַט.

[4]מִתּוֹךְ הַשִּׁיר « מַיִם רַבִּים »/  דַּלְיָה רַבִּיקוֹבִיץ 2006.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Laisser un commentaire

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *